בסוף השבוע, בעקבות האירועים של השבועיים האחרונים, התפרסם בעיתון הארץ סקר עמדות של מר ישראלי. מהסקר נובע כי: שביעות הרצון מתפקודו של נתניהו קיבלה לאחרונה בוסט רציני. אמנם מעמדו של ברק קצת יורד, אך למזלנו לא משמעותית, וליברמן הפלא ופלא משפר עמדות. רוב גורף של הישראלים מאמין ביעילותו של הסגר על עזה והוא סומך על הצמרת המדינית – ביטחונית אף יותר מבעבר. וכמובן שרוב הציבור אינו חושב שישראל נהפכת למדינה מבודדת בעולם, למה מה קרה? הראנו לעולם שאנחנו גב-גברים.
האם האנשים שמאכלסים את המדינה שבה אני חיה חיים בסרט? אולי זו אני שמאבדת את כושר השיפוט?
יחד עם זאת, בחודש הקרוב חיינו אמורים להתנהל על פי לו"ז מונדיאלי. אני לא נוהגת לקרוא את מדור הספורט בעיתונות, אבל המונדיאל רודף אותי מהמדורים האחרים אותם אני כן נוהגת לקרוא. גם מועדון הכושר שלי הולך לקראתנו הבנות ומאפשר לנו להביא חברות לבילוי בעת שהגברים שלנו יושבים מרותקים למרקע, מפצחים גרעינים במתח, ומשמינים.
אבל כדורגל והמונדיאל לא מעניינם אותי, גם לא את הגבר שלי וגם לא את הגברים של רוב החברות שלי.
הצילו !! האם אני מאבדת קשר עם המציאות?
